مركز سياسات الثقافة الفاعلة
פרוייקטים
אקוסיסטם יצירתי אזורי בנגב המערבי
המחקר נערך עבור שדה האמנות והתרבות בנגב המערבי בתמיכתה של קרן ברכה ובוצעו על ידי התכנית לתואר שני במחלקה לתרבות – יצירה והפקה במכללת ספיר והמרכז למדיניות תרבות פועלת.
עולם התרבות והאומנות המקומי באיזור הנגב המערבי חווה הרס וחורבן אדירים באירועי ה-7 באוקטובר: בחיי אדם, בהיבטים פיזיים, בהיבטים קהילתיים וברוח המקום. מעבר לצורך בשיקום מה שהיה, התעוררו גם
הצורך והרצון בחשיבה מחודשת על מרחב התרבות האיזורי בתקווה שאפשר יהיה גם לשאוף לגדילה וצמיחה
של תחום התרבות, באופן שחשוב לקהילות המרכיבות אותו. בהדרגה גברה ההכרה בכך שלתרבות ואמנות יש ערך גבוה בכל מה שקשור בחיזוק חוסן, ביצירה וחיזוק של תחושת שייכות מחודשת, נראות, בעלות על הסיפור של המרחב וגאווה מקומית. בנוסף התגלה הערך של המנהיגות המקומית והתבהרה ההרגשה שהתשתיות הקיימות באיזור הנגב המערבי מאפשרות הובלה מקומית משותפת של תהליכי שיקום ופיתוח רב מימדי ורב תחומי בתחום התר בות לצד שיתופי פעולה עם גורמים מבחוץ.
ההיכרות העמוקה של מובילות המחקר עם המרחב שמתבססת על השייכות אליו ועל ידע שהצטבר עם השנים אפשרה להכיר לעומק את האתגרים המקומיים. מתוך המקום הזה, התעוררה סקרנות לגבי נקודת המבט של אוקסיסטם ששואפת לתמוך בצמיחה של המערכות המקומיות והפרטים שמרכיבים אותן.
שיטת המחקר. במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם כ 105 אנשי ונשות מקצוע, רובם הגדול פועלים בנגב המערבי. לצד ידע תיאורטי יחד עם ידע יישומי, תיאוריה ושטח.
מטרת המחקר היא בחינה מעמיקה של מודל האקוסיסטם היצירתי איזורי והתאמתו לאתגרי הנגב המערבי.
במטרה לייצר תשתית לתכנית אסטרטגית שתתבסס על גוף ידע עדכני ורלוונטי.
שיטת המחקר שילבה ידע תיאורטי ביחד עם ידע יישומי.
החלק הראשון הוא סקירת ספרות שעוסקת במחקר ותיאוריה העוסקים בחיבור בין פיתוח חוסן קהילתי לתרבות ואמנות. בהמשך, הסקירה כוללת גם התייחסות למושג האקוסיסטם ולאופן בו נעשה בו שימוש בתחום התרבות והאמנות. החלק השני הוא סקירה של מקרי בוחן בינלאומיים, תכניות קיימות שמטרתן היא לפתח אקוסיסטם יצירתי איזורי במרחבים שונים בעולם. החלק השלישי הוא מחקר שטח שכלל ראיונות עם כ 105 אנשי ונשות מקצוע, רובם הגדול פועלים בנגב המערבי. חלקם פועלים בזירה הארצית או באיזורים אחרים, אך מחוברים לתחום התרבות בנגב ו/או לרעיון האקוסיסטם היצירתי. החלק הרביעי והאחרון, כולל בתוכו ניתוח של הראיונות וחילוץ של תובנות, עקרונות והמלצות.
המחקר מציג מספר תהליכי איסוף מידע המשתלבים זה בזה. הידע יכול לשמש לתכנון אסטרטגי לא רק של מרחב הנגב המערבי אלא של מרחבים דומים. סקירת הספרות יכולה לשמש את כל מי שמבקש, ויש רבים כאלו במיוחד בתקופה הזו, לחבר בין פעילות תרבות ואמנות לבין פיתוח חוסן עבור תחום התרבות ודרכו, עבור הקהילה והחברה.
המחקר מוקדש בהערכה ובגעגוע לארבעה אנשים שעולם התרבות המקומי איבד באירועי ה- 7 באוקטובר,
ארבעה אנשי מקצוע שחסרונם יבלוט לנצח באקוסיסטם היצירתי האיזורי של הנגב המערבי:
חיים פרי, אמן ויזם תרבות, מייסד גלריה הבית הלבן בניר עוז, לבנת קוץ, יוצרת, מייסדת מנהלת של ביתמלאכה בשער הנגב, משה אוחיון, יזם ומנהל בתחום החברה, הקהילה והתרבות, אופקים ותמר קדם סימן טוב, יוצרת ויזמית תר בות ממובילות הגילדה במועצה איזורית אשכול. יהי זיכרם ברוך.
המורשת התרבות ית שלהם ליוותה אותנו לאורך המחקר ותמשיך ללוות אותנו בהמשך הדרך.
תהליך המחקר והכתיבה התקיימו בהזמנת קרן ברכה ובוצעו על ידי התכנית לתואר שני במחלקה
לתרבות – יצירה והפקה במכללת ספיר והמרכז למדיניות תרבות פועלת.
מועד המחקר: יולי- נובמבר 2024
מחקר וכתיבה : שירה לפידות, יעלה חזות ינוקא
אדוה וינשטיין, יובל רפיח, ד"ר נעמי גורבט, ד"ר רות יורבסקי.
עוזרות מחקר: מיכל דיין ונועה חביב
ייעוץ מקצועי: ד"ר רוני איל לובלינג
עריכה לשונית: כנרת לוריא, ליאת כהנא
עיצוב גרפי: מיכל ליפטשר